חקרו עלינו

על תרכובות פוליפנולים נוגדות חמצון בצמח המנקאי

  • 30.8.21
  • 17:10

מאת: יעל דרור – דיאטנית קלינית ופזיולוגית M.sc
פוליפנולים הינם קבוצת רכיבים המיוצרים על ידי צמחים למגוון תפקידי הגנה בשל יכולות נוגדות חמצון רבות עוצמה. לאורך שנים נודעה חשיבות לשילוב פוליפנולים בתזונה היומיומית לשיפור התפקוד ולהפחתת סיכון בריאותי למחלות שונות בטווח הקרוב ובטווח הרחוק, אך המחקר בתחום זה היה מצומצם. 

במאי 2021 התפרסם מחקר ראשון מסוגו שבחן את מגוון הרכיבים הפוליפנולים בצמח המנקאי ואת ההשפעות המיטביות שעשויות להיות להם על גוף האדם. תוצאות המחקר שמצאו מגוון רחב וייחודי של רכיבים פוליפנולים בצמח המנקאי, מחדדות את חשיבותו הרבה של המנקאי בכל הקשור להשפעות בריאותיות מיטיבות, העוברות דרך ציר פעילות מעיים-מיקרוביום, כפי שהודגמו על השמנה, מדדי הסוכר בדם, כבד שומני, או המערכת הקרדיומטבולית. 

 

המחקר: החוקרים בחנו את ההרכב וההשפעה של צמח המנקאי (Wolffia globosa 'Mankai'), זן חדש של צמח מים זעיר עשיר במגוון של רכיבים בריאותיים, ביניהם גם קבוצה מגוונת ביותר של פוליפנולים, על הציר הקליני-מטבולי של המעיים ב-3 דרכים שונות: אנליזת הרכב, מערכת מעיים מלאכותית וניסוי קליני. 

 

שיטות: במסגרת המחקר השתמשו החוקרים בשיטות מדידה מדוייקות מסוג mass-spectrometry (MS),  לזיהוי מגוון הפוליפנולים שבצמח המנקאי במקביל לבחינת השפעתם על חיידקי מעיים ועל מסלולים מטבולים הקשורים לספיגתם. בנוסף, נבחנה השפעתם הבריאותית בניסוי קליני רחב היקף, במסגרת מחקר בן שנה וחצי שהשווה השפעת 3 סוגי דיאטות עשירות בנוגדי חמצון: 1. תזונה ים תיכונית ירוקה (מנקאי, תה ירוק ואגוזי מלך). 2. תזונה ים תיכונית המועשרת באגוזי מלך בלבד. 3. דיאטה מבוקרת בריאה.

 

תוצאות: זוהו כ- 200 תרכובות פנוליות ופוליפנוליות שונות בצמח המנקאי, בעיקר מקבוצת הפלבנואידים. 

  • בניסוי שנערך במעיים מלאכותיים- בעת תיסוף המנקאי נמצאה עליה משמעותית בשפע החיידקים יצרני אנזימים המעורבים בפירוק תרכובות פנוליות. פירוק זה קשור לשיפור בספיגה של תרכובות פוליפנוליות שאינן יכולות להספג בצורתן הטבעית. 
  • בניסוי הקליני ארוך הטווח בבני אדם –  נמצא קשר בין דיאטה עשירה בפוליפנולים הכוללת את המנקאי, לנוכחות גבוהה יותר של פוליפנולים בפלסמה ועלייה גבוהה יותר בפוליפנולים ובמוצרים פנוליים בשתן. קשר ישיר נמצא בין נוכחות פוליפנולים ספציפיים, כגון urolithin-A ו- 4-ethylphenol, ושינויים קליניים הקשורים למשקל. 

 

מסקנות: המנקאי, ירק העלים הזעיר, הינו עשיר במגוון רחב של פוליפנולים שונים וייחודיים, בעלי פוטנציאל השפעה בריאותי דרך הציר המטבולי-מעי-קליני. על סמך הממצאים במחקר הנוכחי ועל סמך מחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות, ניתן להסיק כי לצמח המנקאי , בשל הרכבו הייחודי הכולל בין היתר מגוון פוליפנולים ותרכובות פנוליות ייחודיות, תתכן השפעה בריאותית מיטיבה על השמנה, כבד שומני, איזון ובקרה גליקמית, הורדת סיכון קרדיווסקולרי  ועוד. החוקרים במחקר מציינים כי המנקאי עשוי להיות תחליף צמחי בריא לצריכה של בשר מן החי וכי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאמוד את היקף ההשפעות הבריאותיות הישירות והעקיפות שעשויות להיות לשילוב המנקאי במזוננו.

 

ביבליוגרפיה:

  • Yaskolka Meir A. Tuohy K. et al. The Metabolomic-Gut-Clinical Axis of Mankai Plant-Derived Dietary Polyphenols. Nutrients. 2021:13(6):1866. https://doi.org/10.3390/nu13061866

 

  • Diotallevi C. Gaudioso G. et al. Measuring the effect of Mankai® (Wolffia globosa) on the gut microbiota and its metabolic output using an in vitro colon model. Journal of Functional Foods ,2021, vol.84, 104597 

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1756464621002462

פוסטים נוספים

  • על הפחתת שומן תוך-כבדי באמצעות צריכת ירק מנקאי

    • 26.1.21
    • 13:13

    לאחרונה פורסם מחקר חדש ופורץ דרך של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, בשילוב עם אוניברסיטאות באירופה וארה"ב כולל אוניברסיטת הרווארד, שדווח על יעילותו של מנקאי בהפחתת שומן תוך-כבדי ועד להפחתה משמעותית בסיכון לחלות במחלת כבד שומני, כאשר נצרך בשילוב עם דיאטה ים-תיכונית.

  • על זמינות ברזל בצריכת ירק המנקאי

    • 8.12.20
    • 18:21

    זמינות של ברזל ממקור צמחי איננה דבר מובן מאליו, לא כל הצמחים מכילים כמות מספקת של ברזל ולעיתים נוכחות הברזל במזון הצמחי אינה מעידה בהכרח על זמינותו בשל נוכחותם של חומרים מעכבי ספיגה שמצויים בדרך כלל בצמחים כדוגמת טננים, פיטאטים וסיבים.

  • על מיטוב המיקרוביום בקיבה באמצעות צריכת המנקאי

    • 8.12.20
    • 18:16

    אחד התחומים המרתקים את המחקר בשנים האחרונות עוסק בהשפעה של המיקרוביום על בריאותנו ועל הדרכים בהם הרגלי החיים שלנו משפיעים על אוכלוסיית המיקרוביום.